פסק-דין בתיק ס"ע 28429-05-10

1.         לפנינו 4 תביעות מאוחדות בעניין זכויות הפנסיה של פרופ' דוד בן עזרא ז"ל (להלן - המנוח), וזכויותיו בגין תקופת עבודתו וסיום עבודתו בבית החולים הדסה בירושלים. התובעת 1 - גב' ג'ודי בן עזרא (להלן - ג'ודי) -  עתרה בכתב התביעה המתוקן למתן סעד הצהרתי הקובע כי היא זכאית לכלל הזכויות המוקנות ל"שאירתו" ו"בת זוגו" של המנוח, לרבות קצבת שאיר מבוטח. בתביעתה נגד הסתדרות מדיצינית "הדסה" (להלן - הדסה) טוענת ג'ודי כי היא זכאית לקבל כספים בגין זכויות שונות שצבר המנוח בגין תקופת עבודתו בהדסה ובגין סיומה, ובכלל זה השלמת פיצויי פיטורים, פדיון ימי מחלה.

2.         התובעת 2 - הגב' עמליה הרוש (להלן - עמליה) - טוענת מנגד כי היתה "ידועה בציבור" של המנוח, ומתוקף מעמדה זה היא זכאית לכל הזכויות המגיעות לה מקופת הפנסיה ומהדסה, וכי יש להורות לג'ודי להעביר לידיה את כל הכספים שקיבלה ישירות מהדסה.

3.         לפני שנפנה לדון בתביעות לגופן נצייו כי בסיכומיה של ג'ודי נתבעו סעדים שונים מאלה שנתבעו בכתב התביעה מתוקן. בסיכומיה נטען כי היא זכאית לקבל מהנתבעת 1, קופת הפנסיה לעובדי הדסה (להלן - קופת הפנסיה), על פי בחירתה, פנסיית שאירים, ולחלופין את ערכי הפדיון שנצברו לזכותה בקרן הפנסיה כמענק חד פעמי. קופת הפנסיה טענה בסיכומיה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, שכן ג'ודי לא טענה בכתב התביעה ובמהלך ההליך כולו כי היתה יורשת של המנוח. טענותיה התמקדו בטענה כי היתה "שאירתו" בלבד. יתר על כן, הזכות לקבלת קצבת שאירים נוגדת לזכותה של יורשת לקבל כספים בסכום חד פעמי, ואין מדובר בזכויות חלופיות. אם תתקבל תביעתה של ג'ודי להכיר כי כ"שאירתו" של המנוח, תהיה זכאית לקצבת שאירים בלבד.

            בא כוחה של ג'ודי טוען בסיכומי התשובה כי  ג'ודי אינה תובעת, בשלב זה, את קצבת השארים אלא רק את הזכות לבחור בין תביעת קצבת השאירים לבין ערכי פידיון, וכי לעניין התביעה מול קרן הפנסיה די בפסק דין הצהרתי כי עמליה אינה ידועה בציבור של המנוח וכי ג'ודי זכאית לבחור בין ערכי פידיון (מכוח היותה זוכה בזכויות אלו בצוואת המנוח שקוימה) לבין קצבת שארים".     

4.         הסעדים שנתבעו בכתב התביעה המתוקן שהגישה ג'ודי בתביעתה נגד קופת הפנסיה ועמליה, והנוגעים לענייננו, הם אלה:

"ב. לקבוע ולהצהיר, כי התובעת זכאית לכלל הזכויות המוקנות ל"שארתו" ו"בת זוגו" של המנוח, במסגרת הזכויות של המנוח אצל הנתבעת 1 כאמור לעיל לרבות קצבת שאיר מבוטח;

ג. ליתן פס"ד הצהרתי אשר קובע כי הנתבעת 2 אינה ידועתו בציבור של המנוח לצורך הגדרת "בת זוגו" של המנוח בהתאם לתקנון הנתבעת 1" (ההדגשה הוספה ד.פ.).

עינינו הרואות, בכתב התביעה המתוקן לא נתבע סעד כלשהו הנובע מהיותה של ג'ודי יורשת, ולא הוזכרה כלל זכות הבחירה בין קצבת שאירים לערכי פדיון. משכך, מדובר בהרחבת חזית אסורה, שהרי לקופת הפנסיה לא ניתנה כלל אפשרות להתייחס לתביעתה זו של ג'ודי. יתר על כן, אף כי בסיכומי הצדדים הייתה התייחסות לצוואת המנוח, שאלה זו לא נקבעה כפלוגתא בתיק זה. הפלוגתא שנקבעה הינה: 

"מי מן התובעות, אם בכלל, הייתה בת זוגו ו/או ידועה בציבור של המנוח בעת פטירתו, על פי ההוראות הרלבנטיות לעניין, ובכלל זה תקנון קרן הפנסיה".

השאלה אם הינה ג'ודי "יורשת" של המנוח במיוחד מכוח צוואתו לא נדונה בהליך זה, וקופת הפנסיה לא התייחסה לשאלה זו כלל. לפיכך, מדובר בהרחבת חזית אסורה.

למעלה מהצריך לענייננו נוסיף כי  סעיף 49ה לתקנון קובע כי יורשיו של המבוטח על פי כל דין יהיו זכאים לקבלת סכום חד פעמי מהקרן. ספק אם ג'ודי, שהינה יורשת על פי צוואה זכאית לזכויות מכוח סעיף זה.

5.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

א.         המנוח עבד בהדסה מיום 1.9.1969. ביום 1.10.2006 יצא המנוח לחופשה שבתון.

ב.         המנוח היה אמור לפרוש לגמלאות ביום 1.7.2009.

ג.          ג'ודי והמנוח היו נשואים זה לזו במשך 34 שנים, ונולדו להם 3 ילדים.

ד.         המנוח עזב את ביתם המשותף של בני הזוג בשנת 2001 (עדות של ג'ודי בע' 16 ש' 10). בשנת 2002 התגרשו בני הזוג בשל קשר שהיה למנוח עם אשה אחרת.

ה.         כתובתו הרשומה של המנוח לאחר גירושיו היתה: רח' קליי 11 תל אביב (מוסכמה 9 דיון מוקדם מיום 11.7.2011).

ו.          המנוח אושפז בבית החולים איכילוב ביום 16.9.2008, מיד עם שובו מחו"ל. במהלך אשפוזו נתגלתה בגופו מחלת הסרטן (נספח ג1 לכתב ההגנה המאוחד של ג'ודי).

ז.          ביום 29.9.2008 ערך המנוח צוואה, וימים ספורים לאחר מכן, ביום 5.10.2008, ערך תוספת לצוואה (נספחים ד' ו-ה' לכתב ההגנה של ג'ודי). בצוואתו ציווה המנוח סכום של 250,000 ש"ח ל"חברתי בתקופה האחרונה עמליה הרוש" (סעיף3.ד). בסעיף 3.ה לצוואה נכתב כדלקמן: